אנג'לה קליין. מוזיאון הרצליה, ינואר 2003

אנג'לה קליין. "Linea Alba”. מוזיאון הרצליה לאמנות. ינואר 2003

 

העבודות של אנג'לה קליין עשויות מחומרים בלתי ניתנים לזיהוי במבט ראשון. אומרים לנו שיש שם מתכת, זכוכית וצבע. החלק המפתיע הוא הצבע, כי השימוש של אנג'לה קליין בצבע הוא במשמעות של חומר, ולא במשמעות של שכבת צבע המכסה חומרים אחרים. היא מניחה שכבות של צבע על יריעות ניילון וכשהן מתייבשות (הן, השכבות? הוא, הצבע?) היא מקלפת אותן ומניחה אותן כאובייקטים. הניסיון הוא לבודד את הצבע ממצע או מצורה. צבע טהור, כשלעצמו. מה שהופך את אנג'לה קליין לאמנית שמשחקת על התפר הדק שבין ציור לפיסול, וזאת עדיין מבלי להגיד אמנית שמתכתבת עם מינימליזם בהתגלמותו הצרופה. לחלל במוזיאון הרצליה היא התייחסה כאל מכלול שבו העבודות הבודדות מוצגות כמיצב. ישנם אובייקטים במרכז החלל, עבודות אחרות נצמדות לקירות ולוקח זמן לגלות אותן. לעבודות יש נוכחות של מרכאות, מרכאות שמרחפות באוויר, ללא הציטוט שביניהן, ולתערוכה באופן כללי יש נוכחות רזה, אנינה, ובייחוד חידתית.

   

מודעות פרסומת

תגים: ,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: