יעקב דורצ'ין, "מוצא אל הים" (ב). זמן לאמנות. אוצר: גדעון עפרת. פברואר 2004

 

 

ב- 1989 העמיד דורצ'ין בגלריה גורדון את "מוצא אל הים" – מסה אדירה של לוחות ברזל חלודים, תלויים על הקיר – אחד הפסלים הבלתי נשכחים שלו. עכשו, מקץ חמש עשרה שנה, הוא חוזר לאותה כותרת, הלקוחה משיר של ויזלטיר, אבל מכיוון אחר. בקומה השנייה של "זמן לאמנות" נמתחות שתי קורות פלדה, 10 מ' אורכה של כל אחת. אלה הם שני קירות נמוכים אשר מונחים זה מול זה בשני קוים ישרים ולא מקבילים, מנוסרים (פעם למעלה, פעם למטה) בקו גלי, ולרגעים הם נראים כמו שתי חומות ברזל, לרגעים כמו שתי כונניות ארוכות עד מאד, שמתפקדות גם כספסלים. לרגעים הם נראים כמו שפת ים. עוד פרק מפואר במהלך הפיסולי של דורצ'ין, אשר הפעם יוצא עם ניואנס מינימלי מתמיד, מתומצת ומהודק במיוחד. ובאופן מעורר השתאות – התוצאה חמורה ורכה, נחרצת ומכמירת לב בעת ובעונה אחת. 

תגים: , , ,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: