סלון בסתו: Home Sick. סטודיו הרצל 29. אוקטובר 2004

בסטודיו של דפנה איכילוב, נעמי צוקר ומירי פרנקל-עשת, ברח' הרצל 29, מוצגת  תערוכה אשר בבסיסה בדיקה של תנאי תצוגה לא שגרתיים. שלוש האמניות הזמינו 11 אמנים נוספים לקחת חלק בתערוכה שהנושא שלה הוא "בית", אם כי במשמעות החסרה של המילה – Home Sick. התערוכה עצמה מציעה לאמנות בית חם, אוהד וקשוב, וזה מתחיל כבר בחדר המדרגות: בקומת הקרקע, בקומה הראשונה ובקומה השנייה ממוקמים שלושה מוניטורים אשר מרכיבים את "נדל"ן", העבודה של עתי ציטרון (האמן הגבר היחידי בתערוכה). בכל אחד מהמוניטורים מספרת דמות אחרת על בית אהוב שהיה ונעזב. אישה מבוגרת עברה לבית אבות, אישה אחרת עברה דירה, בחור ערבי מספר על בית שננטש בנסיבות פוליטיות.

 

בקצה גרם המדרגות, בדרך לגג, ממוקמת העבודה של לזלי רובין-קונדה אשר הפכה את חדר המדרגות העלוב לשדה געגועים ליערות קנדיים שהם נוף הולדתה: את השקעים בקירות היא צבעה בכחול והפכה אותם למעין אגמים, מסביב "שתלה" ענפים של עצים ולמרבה הפלא אכן נוצרה מיניאטורה קסומה של יער.

שאר התערוכה ממוקמת בתוך דירת הסטודיו – החלל מוחשך והעבודות מתגלות בהדרגה, באיטיות. דפנה איכילוב צילמה בסניפים של איקיאה בארץ ובמקומות שונים בעולם: פינות ישיבה מושלמות, כפי שהן מוצגות בחנויות, עם המפות, הסכו"ם, הכסאות וגופי התאורה, אך ללא אנשים. הצילום היחידי שבו רואים אנשים, מסובים סביב אחד השולחנות, מתגלה ככרזה גדולה המוצגת בתוך החנות עצמה: משפחה מושלמת סביב פינת ישיבה מושלמת, אבסורדית במיוחד כשהיא מוצגת בתוך דירה ישנה ברחוב הרצל. גם ציורי הגינות של מירי פרנקל-עשת נטענים בתהודה מיוחדת כשהם מוצגים בתוך דירת הסטודיו. בנסיבות אחרות אפשר היה לפרש אותם כרומנטיים מדי. פרנקל-עשת מציירת גינות ציבוריות בתל אביב ותולה את הציורים כמו וילונות או מסכים, ואילו כשהיא מציירת (בדרך כלל על-פי צילומים) גינות בבתים של אמנים היא מציירת אותן על דפנות של מבנים מפח, בעלי עומק. הגן הידוע ביותר מבין גני האמנים שלה הוא הגן של מונה בז'יוורני, הגן המפורסם עם חבצלות המים, אבל ישנו גם הגן של ויטה סקוויל-ווסט (אישה יוצרת ומי שהיתה אהובתה של וירג'יניה וולף) וגם הגינה התל אביבית של אמה, הציירת נורה פרנקל. יש משהו מאד רומנטי במחשבה על גינות של אמנים, על איכות חיים ופנאי שהולמים אולי את המאה ה- 19, על חיי יצירה לצד הטבע, ולמעשה על סוג של אמנות טוטאלית שמתפשטת מהנייר או מהבד אל הגינה, ואל הבית, ואל הכלים וכל הסובב אותם. את הרומנטיקה הירוקה הזאת מנטרל בגוון מלנכולי-מציאותי חלל התצוגה – דירה עירונית ברחוב שידע ימים טובים מאלה. צילומי איקיאה קורצים מהצד השני.   

התערוכה מוצגת בעדינות, בתבונה וברגישות. פסלים, רישומים, עבודות וידיאו, ובאחד החדרים מוקרן "יא משלטי" של אלונה פרידברג ולימור אורנשטיין, עבודת וידיאו בת שנתיים, אבל כבר בעלת מעמד קלאסי. בכל הזדמנות שבה הוצגה בעבר היא נטענה במשמעות חדשה. הפעם אפשר לקרוא את "צריף רעוע", "בדון דלפון" ו"שיכון קבוע" בהקשר של בית לאמנות.     

מודעות פרסומת

תגים: , , , , , ,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: