גרי גולדשטיין, גלריה אלון שגב. יולי 2004

 

   גרי גולדשטיין,  "אל מול השקיעה". גלריה אלון שגב. 

 

 

מאד מתבקש לדבר סוציולוגיה של אמנות כשמדברים על גרי גולדשטיין: ירושלמי, אמריקאי במקור, חריג בנוף האמנות המקומי, עושה את הדבר שלו בעקביות וביסודיות – גם כשמסביב מתרחשים דברים בכיוונים אחרים לגמרי. הדבר שהוא עושה בעקביות וביסודיות מאז שנות השמונים זה ציור על גבי דפי ספרים. בעבר הוא הציג את הספרים בשלמותם, בשנים האחרונות הוא מציג את הדפים בנפרד, כל דף מטופל בפדנטיות של מעצב גראפי מלפני עידן המחשב – רישום, הדבקה, מחיקה, קווקוו, צביעה. הניירות מוצגים בחמש סדרות, עשרות ניירות ממוסגרים, תלויים בסדר ממושטר, צבועים בשחור-לבן-אדום, גראפיים מאד, מפתיעים בשילוב המבלבל בין רצינות קיצונית לבין מקורות השפעה זולים, פורנוגרפיים, שחוקים. העוצמה מצטברת מההצטברות, מהריבוי המסחרר של הניירות, מעצם ההתמדה בעיסוק באותו עניין במשך שנים. ונייר אחד בלבד? מנותק מסדרה? כנראה לא רלבנטי לבדוק.         

מודעות פרסומת

תגים: ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: