דליה אמוץ, שדות אור. גלריה גורדון. יוני 2004

   

לפני כארבע שנים הוצגה במוזיאון תל אביב הרטרוספקטיבה של דליה אמוץ, תערוכה אשר חשפה לראשונה במלוא מורכבותה את טווח יצירתה של צלמת אשר עוד בחייה נתפשה כאחת ויחידה. התערוכה הקטנה שמוצגת עכשו בגלריה גורדון, עשר שנים לאחר מותה, מתרכזת בסדרה האחרונה שצילמה, במחצית הראשונה של שנות השמונים, ואשר חלקים ממנה הוצגו בתערוכה המוזיאלית. אלה הם צילומי שחור-לבן של שדות, אשר מכולם בוקע אור מוזר שלא תמיד אפשר לזהות את מקורו. לצד האור ישנה אפילה גדולה. האווירה חמורה ועוצרת נשימה, הנשגב מתחלף במעיק. ההדפסות כולן בפורמט ריבועי, הדפסות נפלאות מהסוג שכבר לא עושים היום. השחור-לבן עשיר ועמוס פרטים וגוני גוונים, ושדות האור הקסומים נראים על זמניים, מספרים בעת ובעונה אחת מספר סיפורים: על נוף, על מבט, ועל היסטוריה של צילום ישראלי.   

 

מודעות פרסומת

תגים: , , ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: