מסוג התערוכות ששמן בלבד מספיק. כהצעה למחשבה, כדי להעביר בראש מועמדים אפשריים, כדי לנהל איתה ויכוח. דורון רבינא מציע להתבונן על מה שבדרך כלל הוא המובן מאליו ולכן אינו נושא לדיון. בעוד כל איזכור של מזרחי ומזרחיות נטען אוטומטית בפוליטיות, טוען רבינא, האשכנזיות נשארה שקופה ולא מטופלת. הוא בחר בעבודות של עשרה אמנים כדי להוציא את האשכנזים אל האור: העבודות של מיכל נאמן הן מן הסתם עבודות מפתח בהקשר זה – המילה אשכנזי כתובה בלועזית ומתפצלת לאשכ + נאצים. צילומו הבלתי נשכח של שמחה שירמן של ידי אמו חותכות דג ("גפילטע פיש") הופך בהקשר זה לאיקונה של אשכנזיות. שאר העבודות נענות באופן מאד רופף, בעקיפין ובמרומז, להצעת הנושא. בובת יהודי גלותי של זויה צ'רקסקי, שני ציורים גדולים של גרבוז העוסקים בגורל היהודי ובתרבות הישראלית, כלי פורצלן לבן של גרשוני. כאמור, הצעה למחשבה ולויכוח.
הצוֹפָה / ארכיון 